דלקות שקדים /  גרון

דלקות שקדים יכולות להיות חיידקיות או וירליות. הרוב הגדול של דלקות השקדים

ממקור וירלי. דלקת שקדים מתפשטת מאדם לאדם באמצעות רוק, טיפות רסס

המתפזרות בעקבות התעטשות או שיעול. תקופת הדגירה של המחלה

(פרק הזמן בין ההידבקות במחלה ובין הופעת הסימפטומים) היא לרוב 4- 2 ימים.

על אף שניתן לחלות במחלה בכל גיל, עדיין ילדים בגילאים 15 – 5 שנים מהווים

קבוצת גיל המועדת יותר לחלות בדלקת שקדים.

הדלקת מאופיינת באודם, תפיחות רקמות, רגישות, כאב וחום

תסמינים של דלקת שקדים כוללים: כאבי גרון, קושי בבליעה וחום גבוה. בד"כ יש גם הגדלה של

בלוטות למפה צואריות.

אבחנה: נעשית על סמך תלונות החולה והבדיקה הגופנית ע"י הרופא. תסמינים של שיעול,

נזלת וכאבי ראש מכוונים למחלה וירלית. בלוטות למפה מוגדלות ותפליט נקודתי על השקדים

מכוון יותר לזיהום חיידקי.

קיימים מספר אמצעי עזר לצורך האבחנה: 1. ספירת דם- בזיהום חיידקי ישנה עליה בולטת של הספירה

הלבנה בכלל והניוטרופילים בפרט. 2. משטח גרון- יזהה זיהום חיידקי בדיוק ניכר (הבעיה שלוקח 2-3 ימים

עד לקבלת תשובה). 3. משטח מהיר- נותן תשובה לנוכחות סטרפטוקוק תוך מספר דקות (דיוק טוב ).

4. נוגדנים בדם לסטרפטוקוקים (ASO).

טיפול: בדלקת וירלית הטיפול תומך (שתייה מרובה, משככי כאבים ומנוחה). בדלקת חיידקית מומלץ

לטפל בפניצילין (רפפן) למשך 10 ימים. אין צורך באנטיביוטיות רחב טווח ויקרות יותר כוון שהסטרפטוקוקים

מאד רגישים לפניצילין. במקרים של קושי בולט בבליעה יש צורך במתן אנטיביוטיקה ונוזלים דרך הוריד (מצריך אישפוז).

סיבוכים:

1. אבצס מסביב לשקד- יכול לנבוע מדלקת שקדים. הסימן הבולט הוא קושי בפתיחת הפה. הטיפול לרוב כולל פתיחה כירורגית של האבצס.

2.  קדחת השיגרון- מחלת פרקים שהיא סיבוך של דלקת שקדים חיידקים. בעבר הייתה נפוצה אך מאז השימוש באנטיביוטיקה שכיחותה ירדה בצורה ניכרת.

​